בפרק השני של היוגה סוטרות פטנג'לי מונה את האמצעים הבאים כשמונת האיברים או השלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה. לגבי סדר הדברים, כמו שאצל ילד המתפתח וכל איבריו צומחים יחד בקצב סימולטני, כך גם בצמיחה הרוחנית בדרך היוגה, כל שמונת האיברים מתפתחים יחדיו ובמקביל.
- Yama - דיברות המוסר האוניברסליות. עבודה הנוגעת להתייחסות שלנו את הסובבים אותנו. אי אלימות, אמירת אמת, לא לגנוב, לחתור אל עבר האמת ולא לקחת יותר ממה שבאמת נחוץ.
קרא עוד...
- Niyama - עבודה הנוגעת להתייחסות שלנו אל עצמנו. היטהרות עצמית על ידי משמעת. ניקיון פנימי הנובע מתרגול האטה יוגה, להיות צנוע ולשמוח בחלקך, לשמור על בריאות גופנית, לעסוק בחקר עצמי, ולפעול מתוך אמונה וללא ציפייה לפירות העשייה. קרא עוד...
- Asana - תרגול תנוחות היוגה. האסאנה או התנוחה יוצרת יציבות, בריאות וקלות איברים. תנוחה יציבה ומהנה יוצרת איזון מנטלי ומונעת הפכפכות של המיינד. על ידי תרגול האסאנות המתרגל מפתח גמישות, זריזות, שיווי משקל, עמידות וחיוניות רבה. האסאנות התפתחו במשך מאות שנים כך שהן מאמנות כל שריר, עצב ובלוטה בגוף. הן מפחיתות את העייפות ומרגיעות את העצבים, אך חשיבותן האמתית טמונה ביכולתן לאמן את המיינד. קרא עוד...
- Pranayama - שליטה בנשימה ושליטה בפראנה (באנרגיה).
פראניאמה היא מדע הנשימה. היא המוקד סביבו נע גלגל החיים. התלהבות רגשית משפיעה על קצב הנשימה. בדומה, הסדרת קצב הנשימה מבקרת את ההתלהבות הרגשית. מכיוון שהכוונה ביוגה היא לשלוט במיינד ולייצב אותו, לומדים פראניאמה כדי לשלוט בנשימה. תרגול הפראניאמה יאפשר שליטה בחושים (pratyahara) ורק אז המתרגל יוכל להגיע למדיטציה (dhyana). קרא עוד...
- Pratyahara - כינוס החושים ושליטה בהם. למשוך את עצמך ממה שמזין את החושים. כאשר אנו מתרגלים פראניאמה , פרטיאהארה מתרחשת מאליה. אנו כל כך מרוכזים בנשימה שאנו מרחיקים את עצמנו מהמידע המגיע מהחושים. הכוונה היא ליצור סיטואציה במיינד שאנחנו כל כך עמוק בתוכה שאין קליטת מידע מהחושים ושום דבר מבחוץ לא נכנס. כאשר אנו יושבים למדיטציה ומתרכזים באובייקט אחד באופן עמוק, פראטיהארה מתרחשת ואין קליטת מסרים מהחושים. Pratyahara מתרחשת מעצמה. אנו יכולים רק ליצור את התנאים ולעשות את העבודה המקדימה (פראניאמה) כדי שהיא תתרחש.
- Dharana - ריכוז. החזקת הריכוז / הפוקוס בכיוון אחד. אנו מפעילים את המיינד לריכוז בדבר אחד מסוים באופן בלעדי בנקודה אחת וכך לא מאפשרים למיינד להתפזר לכיוונים אחרים נוספים.
- Dhyana - מדיטציה. בDharana המיינד זורם בכיוון אחד בלבד כמו נהר שקט, מיינד שממוקד באובייקט אחד. ב Dhyana ישנה הזדהות עם האובייקט. נוצר קשר בין העצמי לבין האובייקט. לכן dhyana היא תוצאה של dharana.
- Samadhi - התמזגות. מצב של מודעות על הנוצר על ידי מדיטציה עמוקה. בהמשך לשלב הקודם , Dhyana, כאשר נצליח להיות אחד עם האובייקט עליו אנו עושים מדיטציה, אנו נגיע למצב של סמדהי. במצב סמדי הזהות האישית מתמוגגת ונעלמת, שום דבר לא מפריד אותנו מהתמזגות עם האובייקט.
Kaivalya:
ההשפעה על אדם הנמצא במצב סמדהי. זהו המצב של חופש פנימי שאנו שואפים להגיע אליו דרך היוגה. אדם במצב זה מבין את העולם כל כך לעומק שהוא אינו מושפע ממנו. לפי התפיסה ביוגה המשמעות והסיבה לקיומו של העולם היא בכדי שנבין מה אנחנו ומה אנחנו לא. כאשר אנו מגיעים להבנה הזו אנחנו במצב kaivalya ואנו רואים את עולם החומר כנפרד מאיתנו.
איינגאר בספרו "אור על היוגה" מחלק את שמונת האיברים לשלושה שלבים:
- המסעות החיצוניים (בהיראנגה סאדהאנה) - יאמה וניאמה שולטות בתשוקות וברגשות ושומרות על הרמוניה בין המתרגל ובין הסביבה ויתר בני האדם. האסאנות שומרות על גופו בריא וחזק עד שלבסוף משתחרר המתרגל ממודעות הגוף. הוא כובש את הגוף והופכו לכלי רכב יאה לנשמה.
- המסעות הפנימיים (אנטאראנגה סאדהאנה) - הפראניאמה והפרטיאהארה מלמדים את המתרגל לשלוט בנשימה וכך לשלוט במיינד. הדבר עוזר לשחרר את החושים מהשעבוד למושאיי התשוקה.
- המסע לחקר הנשמה (אנטאראטמה סאדהאנה) - דהאראנה, דהיאנה וסאמאדהי מכניסים את היוגי לנבכי נפשו העמוקים ביותר. היוגי יודע שהאלוהים הידוע כאנטאראטמה (העצמי הפנימי) נמצא בתוכו. בשלב זה נשמרת ההרמוניה שלו עם האלוהי.
וגם כך אפשר לראות את זה:
בפרק השני של היוגה סוטרות פטנג'לי מונה את האמצעים הבאים כשמונת האיברים או השלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה. לגבי סדר הדברים, כמו שאצל ילד המתפתח וכל איבריו צומחים יחד בקצב סימולטני, כך גם בצמיחה הרוחנית בדרך היוגה, כל שמונת האיברים מתפתחים יחדיו ובמקביל.
